מה מותר לתת לגור חתולים לאכול לפי גילו

השאלה מה לתת לגור חתולים לאכול אינה מתחילה בבחירת מותג מזון, אלא בהערכת הגיל והיכולת שלו לאכול. גור שעיניו עדיין סגורות תלוי בחלב מאמו או בתחליף חלב ייעודי אם הוא יתום. גור שמתחיל ללכת ולהתעניין בצלחת עשוי להיות בתחילת גמילה, וגור שכבר אוכל בעצמו זקוק למזון מלא שמיועד לגדילה. אין מעבר חד וזהה אצל כולם. מצב רפואי, משקל וקצב ההתפתחות יכולים לשנות את התוכנית, ולכן במקרה של ספק כדאי להתייעץ עם וטרינר.

אם מצאתם גור בחוץ, קודם בדקו אם אמו בסביבה ואם הוא זקוק לעזרה מיידית. אל תציעו מזון מתוך הנחה שהוא יתום. גור קר, חלש או שאינו מסוגל לבלוע זקוק לבדיקה דחופה; האכלה בכוח אינה פתרון. המדריך שלפניכם מסביר עקרונות לפי שלב התפתחותי ומסייע לזהות מה לא לתת, איך לעקוב אחר אכילה ומתי לפנות לעזרה.

מה אוכלים גורים בימים ובשבועות הראשונים

כאשר האם בריאה ומניקה, חלב האם הוא המזון המתאים לגורים הצעירים. היא מספקת גם חום, ניקיון והשגחה. אם הגור יתום או שאמו אינה מסוגלת לטפל בו, יש להשתמש בתחליף חלב המיועד לגורי חתולים, עם הנחיות אישיות לגבי הכנה, כמות ותדירות. הצרכים של גור בן ימים שונים מאוד מצרכיו של גור בגמילה. אל תנסו לספק את כל הארוחות על סמך צילום של טבלה כללית.

תחליף חלב אינו 'חלב רגיל' מן המקרר. חלב פרה, חלב עיזים ומשקאות צמחיים אינם תזונה מתאימה לגור יונק, ועלולים לגרום להפרעות עיכול או למחסור ברכיבים חיוניים. גם מזון יבש או מזון חתולים בוגרים אינם מתאימים כתחליף להנקה בשלב הזה. אם אין לכם תחליף חלב ייעודי, פנו בדחיפות לווטרינר או לבית אומנה מנוסה לקבלת פתרון מתאים במקום לאלתר מתכון ביתי.

למה גיל לפי שבועות הוא רק נקודת פתיחה

מקובל לתאר גיל על פי עיניים, אוזניים, שיניים, הליכה ועניין במזון, אך כל גור מתפתח בקצב משלו. סביב השבועות הראשונים הוא יונק, בהמשך מתעניין בטעימות, ולבסוף אוכל מזון לגורים בצורה עצמאית. אין יום שבו כל הגורים מפסיקים לינוק יחד. גם אם גור ליקק מעט מזון רטוב, ייתכן שהוא עדיין תלוי בחלב לצרכיו היומיים.

אם אינכם יודעים את גילו, תארו לווטרינר אם עיניו פתוחות, האם יש שיני חלב, האם הוא הולך ביציבות, האם הוא מסוגל ללקק מצלחת וכיצד משתנה משקלו. גור קטן או חולה עלול להיראות צעיר מגילו. בחירת המזון צריכה להתבסס על יכולת האכילה בפועל ועל מצב הגוף, ולא על תאריך משוער בלבד.

גור יונק יתום: במה מאכילים ואיך

בקשו המלצה על תחליף חלב ייעודי לגורי חתולים ועל כלי האכלה מתאים. הכינו את התחליף לפי הוראות המוצר, שמרו על היגיינה והשתמשו בכמות ובמרווחים שקבע הגורם המלווה. גור צריך להיות חמים, ערני ומסוגל לבלוע לפני האכלה. אין להשכיבו על הגב כמו תינוק אדם ואין ללחוץ נוזל לתוך פיו במהירות. שאיפת מזון לריאות היא סיכון ממשי.

אם נוזל יוצא מהאף, מופיע שיעול או הגור מתקשה לנשום, הפסיקו ופנו לווטרינר. אם אינו יונק או נראה חלש, אין להגדיל בכוח את הכמות או לעבור למזרק ללא הדרכה. ייתכן שהוא זקוק לייצוב או להאכלה מיוחדת בידי אדם מיומן. עקבו אחר משקל והפרשות כדי לזהות אם התזונה מספקת, אך הימנעו משינויים חדים בלי לבדוק את הסיבה.

תחילת הגמילה: כיצד מציגים מזון רטוב

כאשר הגור כבר מתפתח ומתעניין באוכל, אפשר בהנחיית מטפל להציג מזון רטוב מלא המיועד לגורי חתולים. לעיתים מתחילים במרקם רך מאוד, תוך ערבוב עם תחליף חלב ייעודי לפי הצורך. מגישים בצלחת שטוחה ובכמות קטנה ומאפשרים לו לגלות את המזון בקצב שלו. אין לדחוף את ראשו לצלחת או למרוח כמות גדולה על האף, משום שהוא עלול להיבהל או לשאוף מזון.

הגמילה היא תרגול לצד ההזנה הקודמת. גור עשוי לאכול מעט ביום הראשון, לשחק באוכל וללכלך את המצח והכפות. נקו אותו בעדינות והשאירו אותו יבש וחמים. רק כאשר ברור שהוא אוכל כמות מספקת, מתפתח ועולה במשקל, מפחיתים בהדרגה את התלות בהנקה או בבקבוק בתיאום עם הגורם המלווה. אין להפסיק ארוחות חלב על סמך התרשמות מארוחה אחת מוצלחת.

מתי ואיך מציעים מזון יבש

חלק מהגורים מתחילים להתעניין במזון יבש לאחר שהם כבר לועסים ואוכלים מזון רטוב, אך אין הכרח להאיץ את התהליך. אם מציעים מזון יבש לגורים, ודאו שהוא מתאים לשלב הגדילה, שהמרקם נגיש ושיש מים טריים. אפשר לשאול וטרינר אם נכון לרכך אותו בשלב המעבר. הצורה של המזון חשובה פחות מכך שהגור אכן אוכל מספיק תזונה מלאה שמתאימה לגילו.

אל תסיקו שהוא אוכל מן הקערה רק משום שהמזון נעלם; בבית עם כמה חתולים ייתכן שמישהו אחר אכל אותו. האכילו גור חדש בנפרד והשגיחו על התנהגותו. אם הוא לועס מעט ואז מפסיק, יורד במשקל או מתאמץ לאכול, בדקו אפשרות לבעיה בפה, למחלה או למזון שאינו מתאים. החזרה למזון רטוב וייעוץ רפואי עשויים להיות נחוצים יותר מהחלפת מותגים.

כמה פעמים ביום נותנים מזון לגור שכבר אוכל לבד

גורים גדלים זקוקים לארוחות מתאימות לאורך היום, אך מספר הארוחות והכמות תלויים בגיל, במשקל, במצב הגוף ובסוג המזון. הוראות האריזה הן נקודת התחלה; וטרינר יכול להתאים תוכנית למצבו של הגור. חלקו את המנה היומית באופן שמאפשר מעקב, ושימו לב אם הוא באמת אוכל. גורים צעירים מאוד אינם מתאימים לשגרה של קערה אחת גדולה שממלאים ושוכחים.

כשיש כמה גורים יחד, אפשר להגיש צלחות נפרדות או להשגיח שכל אחד מקבל את חלקו. גור קטן עשוי להידחק מפני אח חזק ממנו. רשמו משקל ומצב תיאבון כדי לראות מגמה. אם הוא עובר מזון, בצעו שינוי הדרגתי ככל שהנסיבות מאפשרות, משום שמעבר חד עלול להקשות על עיכול. אם יש שלשול ממושך או חולשה, אל תסתפקו בהתאמת המזון; פנו לווטרינר.

מים זמינים ומזון בטוח

כאשר גור מתחיל לאכול מזון מוצק, הניחו מים טריים בקערה נמוכה ויציבה. גם גור שאוכל מזון רטוב צריך גישה למים. לגור יונק צעיר אין לתת מים לפיו בכוח; נוזלים והזנה נקבעים לפי מצבו והנחיה מקצועית. נקו קערות והחליפו שאריות מזון רטוב בזמן כדי שלא יתקלקלו. השאירו את פינת האוכל במרחק מארגז החול ובמקום שקט.

שמרו את המזון לפי הוראות היצרן, בדקו שהוא מסומן כמזון מלא לגורי חתולים ולא רק כחטיף או מזון משלים. מנות ביתיות של עוף, טונה או מוצרי חלב אינן תפריט מלא לגדילה, גם אם הגור אוהב אותן. מזון של כלבים או מזון חתולים בוגרים אינו הבחירה השגרתית לגור גדל, בגלל הרכב תזונתי שונה. אם יש צורך בתפריט רפואי מיוחד, ההנחיה צריכה להגיע מווטרינר.

מה לא לתת לגור חתולים

אל תתנו חלב פרה כפתרון לגור שמיילל. הימנעו מעצמות, ממזון מתובל או מלוח, משאריות שולחן וממזונות רעילים לחתולים כגון בצל, שום ושוקולד. גם תרופות או תוספי תזונה שמיועדים לאנשים או לבעלי חיים אחרים אינם מזון בטוח. כשיש חשד שהגור אכל חומר מסוכן, התקשרו לווטרינר עם פרטי החומר והכמות המשוערת; אל תנסו לגרום להקאה בעצמכם.

אין צורך 'לפנק' גור באמצעות החלפת מזונות רבים בכל יום. רציפות תזונתית עוזרת לזהות אם הוא אוכל ומשגשג. אם המוצר אינו זמין, התייעצו על חלופה מתאימה. גור שמשמיע קול ומחפש קרבה עשוי להיות קר, מפוחד או זקוק לעזרה בהפרשות, ולא רק רעב. הסתכלו על התמונה הכוללת לפני שמציעים עוד ועוד אוכל.

איך בודקים שהתזונה מתאימה

סימנים מעודדים כוללים תיאבון בהתאם לשלב ההתפתחותי, פעילות רגילה, יציאות תקינות ומגמת עליה במשקל. גור יונק זקוק למעקב אישי צמוד במיוחד. שקילה במועדים קבועים ורישום כמות הארוחות יעזרו לאתר שינוי לפני שהוא הופך בולט לעין. בטן עגולה אחרי האכלה אינה מדד יחיד להספקת קלוריות, וגם גור שמשחק יכול להיות בתחילת בעיה.

חוסר אכילה, ירידה או עצירה בעליה במשקל, חולשה, הקאות, שלשול, קושי בבליעה, שיעול בזמן האכלה או שינוי מהיר בהתנהגות מחייבים התייעצות וטרינרית. ככל שהגור צעיר יותר, הזמן עד לפנייה צריך להיות קצר יותר. אם הוא קר, אפתי או נושם בקושי, פנו בדחיפות. טיפול נכון מתחיל בהבנה מה הוא מסוגל לאכול, אך ממשיך במעקב אחר מה שהגוף שלו עושה עם המזון.

איך עוברים מתוכנית האכלה אחת לאחרת

כאשר הגור עובר מבקבוק לצלחת או מסוג מזון אחד לאחר, כתבו מה אכל בכל יום ומה קרה למשקל וליציאות. כך אפשר לזהות אם חוסר תיאבון קשור למרקם חדש, אם הגור פשוט משחק במזון או אם מתפתח קושי רפואי. הגישו את המזון החדש בזמן שבו הוא ערני ורגוע, והימנעו משינוי של כמה דברים בבת אחת. אם הוא אינו מצליח להתמודד עם המרקם, בקשו ייעוץ על התאמה במקום להכריח אותו לאכול.

אם האם עדיין מניקה, היא עשויה לצמצם הנקות בהדרגה. אין צורך למנוע ממנה גישה לגורים כדי לזרז גמילה אלא אם איש מקצוע הנחה אחרת. שימו לב שגם אם גור אחד באותו שגר כבר אוכל יפה, אחיו עשויים להזדקק לעוד זמן. תעדו לכל אחד ארוחות ומשקל בנפרד. אם אתם מוסרים גור לטיפול בבית אחר בתקופת המעבר, העבירו יחד איתו תוכנית האכלה כתובה, שם המזון שהוא מכיר והסימנים שבגללם יש לפנות לעזרה. רצף הטיפול חשוב לא פחות מבחירת המזון עצמו.

שאלות ותשובות