מתי ואיך גומלים גור חתולים מחלב

גמילה מחלב היא מעבר הדרגתי מהנקה או מתחליף חלב למזון מלא שמתאים לגורי חתולים. היא אינה מתרחשת ביום אחד, וגם אינה נקבעת רק לפי מספר השבועות מאז הלידה. גור יכול להתחיל להתעניין באוכל של אמו ועדיין להזדקק להנקה, ואחיו עשוי להתקדם בקצב אחר. כדי לעבור בבטחה, בודקים אם הוא מסוגל ללקק ולאכול, עוקבים אחר משקלו והפרשותיו ומפחיתים את ההזנה הקודמת רק כשהמזון החדש באמת מספק אותו.

אם הגור צעיר מאוד, חלש, אינו עולה במשקל או נמצא בטיפול לאחר מחלה, בקשו תוכנית פרטנית מווטרינר. המדריך מתאר עקרונות והיערכות לבית אומנה או למשפחה עם אם מניקה. אל תפרידו גור מאמו רק משום שהחל לטעום מזון, ואל תפסיקו בקבוק בן לילה על סמך גיל משוער. גמילה טובה היא תהליך רגוע שמאפשר לגור ללמוד מיומנות חדשה בלי לאבד את התזונה שהוא צריך.

באיזה גיל מתחילים להציע מזון מוצק

לרוב מתחילים לשקול גמילה במהלך השבועות הרביעי עד החמישי, כשהגור נע טוב יותר, שיני החלב מתפתחות והוא מגלה עניין בצלחת. הטווח אינו פקודה: גור יתום קטן או גור שמחלים ממחלה עשוי להזדקק לזמן ולהנחיה מיוחדת. אם האם נוכחת, היא עשויה לאפשר טעימות בזמן שהיא ממשיכה להניק. התבוננו בהתנהגות ובמשקל, ולא רק בתאריך שנרשם בהערכה הראשונית.

יש הבדל בין ליקוק מקרי לבין אכילה עצמאית של מנה מספקת. בתחילת הדרך הגור עשוי לדרוך בצלחת, ללקק טיפת מזון וללכת לשחק. זה חלק מהלמידה, לא סיבה להפסיק את החלב. אם אינכם בטוחים בגיל, תארו לווטרינר את מצב העיניים והשיניים, הליכה, משקל ויכולת אכילה; כך ניתן להחליט מתי להציע את המזון החדש ובאיזה מרקם.

מכינים סביבה נוחה ללמידת אכילה

בחרו מקום שקט וחמים עם רצפה שקל לנקות, והניחו צלחת שטוחה ונמוכה. השתמשו במזון רטוב מלא שמיועד לגורי חתולים. לפי הצורך ובהנחיה, אפשר ליצור מרקם רך יותר באמצעות תחליף חלב ייעודי לגורי חתולים. הגישו מנה קטנה וטרייה; מזון רטוב שנשאר בחוץ זמן רב מתקלקל. הציעו מים טריים בקערה יציבה כאשר הגור מתחיל לאכול מזון מוצק.

אם יש כמה גורים, תנו די מקום סביב הצלחות וודאו שכל אחד ניגש. הגור הנלהב ביותר יכול להסתיר את העובדה שאחיו כלל לא אכל. אל תצפו שהשבוע הראשון יהיה נקי. לאחר הארוחה נגבו בעדינות מזון מן הפרווה וייבשו היטב, משום שגור רטוב מתקרר בקלות. אל תרחצו אותו באמבטיה כדי להסיר כתמי אוכל פשוטים.

איך מציגים לגור מזון רטוב בפעם הראשונה

אפשר לתת לגור להריח וללקק כמות קטנה מקצה האצבע הנקייה או מהצלחת, בלי לדחוף מזון לפיו. הובילו אותו בעדינות אל הצלחת והניחו לו לנסות. אם הוא נסוג, נסו שוב בזמן אחר, כשהוא ערני ולא במצוקה. כפייה, טבילת הפנים בצלחת או הסרת הבקבוק כדי 'להכריח רעב' עלולות להפוך את המעבר למלחיץ ואף מסוכן.

שימו לב לתנועת הלשון ולבליעה. חלק מהגורים מעדיפים מרקם דליל בתחילה ואחר כך עוברים בהדרגה למזון רטוב רגיל. אל תדללו עד שהארוחה מכילה מעט מדי מזון ביחס לנפח, ושאלו גורם מקצועי איך לשמור על צריכה מספקת. אם הגור מתקשה לבלוע, משתעל או מזון יוצא מאפו, עצרו ופנו לווטרינר.

ממשיכים חלב בזמן שהגור לומד

גור שמקבל בקבוק צריך להמשיך לקבל את תחליף החלב הדרוש לו בזמן שמציגים מזון חדש. גור עם אם יכול להמשיך לינוק גם אחרי שהתחיל לאכול מצלחת. צמצום ההזנה הישנה צריך להתבסס על כך שהוא אוכל כמות הולכת וגדלה של מזון לגורים, עולה במשקל ומרגיש טוב. בקשו תוכנית התאמה אם אינכם יודעים כמה מהמנה היומית הוא כבר מקבל מן הצלחת.

הימנעו מהשוואה גורפת בין אחים. גור אחד יכול ללמוד במהירות וגור אחר יידרש לעוד כמה ימים של טעימות. רישום נפרד של ארוחות ושל משקל מאפשר לראות מי מתקדם ומי זקוק לעזרה. אם הגור מסרב למזון אך יונק היטב ועולה במשקל, ייתכן שיש מקום להמשיך לנסות בהדרגה; אם הוא מפסיק גם לינוק או נעשה חלש, פנו במהירות לייעוץ.

איך יודעים שהוא באמת אוכל מספיק

בדקו את המזון שנאכל, אבל הסתכלו גם על הגור עצמו. ארוחה שמסתיימת בצלחת ריקה אינה ראיה אם יש עוד חתולים במקום. שקלו אותו במועדים קבועים לפי הנחיה, רשמו כמה פעמים אכל, עקבו אחר ערנות, שתייה, שתן וצואה. מגמת עליה במשקל חשובה יותר מהתרשמות שהוא 'נראה שבע'. בטן מלאה לאחר ארוחה אחת אינה מבטיחה צריכה מספקת לאורך היממה.

שימו לב לשינוי ביציאות כאשר משנים מזון. לכלוך קל בזמן למידה הוא צפוי, אבל שלשול ממושך, הקאות, ירידה במשקל או חולשה מחייבים התייעצות. אל תעבירו אותו שוב ושוב בין מותגים כדי לפתור בעיה שאולי קשורה למחלה. וטרינר יוכל להחליט אם להתאים את המזון, לבדוק טפילים או להציע תמיכה אחרת.

מתי אפשר להפחית בקבוק או הנקה

אפשר לשקול הפחתה הדרגתית כאשר הגור אוכל בעצמו באופן עקבי, ממשיך לעלות במשקל ומגיב היטב למזון לגורים. אין שבוע אחד שבו כל הגורים מוכנים להפסיק. גורים רבים משלימים את המעבר במהלך השבועות הבאים, אך גור מסוים עשוי להזדקק לקצב אחר. בכל שינוי עקבו אחר המשקל והתיאבון; אם חלה נסיגה, בקשו עזרה לפני שממשיכים לצמצם.

אם האם מטפלת בשגר, אפשר לאפשר לה לקבוע חלק מקצב ההתרחקות תוך מעקב אחר הגורים. אין להפריד אותה בכוח כדי להגיע לתאריך יעד נוח. אם מדובר בגור יתום בבקבוק, המטפל צריך תוכנית ברורה להפחתת ארוחות מבלי ליצור חלון ארוך שבו הוא אינו מקבל מספיק. העברת גור לבית מאמץ באמצע גמילה דורשת מסירת הנחיות מדויקות על מה שהוא כבר אוכל ומה עדיין נדרש.

מה לגבי מזון יבש

אין חובה שמזון יבש יהיה השלב הראשון של הגמילה. מזון רטוב מלא לגורים במרקם נגיש מאפשר לעיתים התחלה פשוטה יותר. בהמשך אפשר להציג מזון יבש שמיועד לגורי חתולים, בהתאם ליכולת הלעיסה ולהעדפות התזונתיות שנקבעו עם וטרינר. יש לדאוג תמיד למים נקיים, ולוודא שהגור אכן אוכל ולא רק מפזר גרגרים.

אם רוצים להרטיב מזון יבש, הכינו מנות טריות והימנעו מהשארתן למשך זמן ממושך. מזון שהיה במים מתקלקל מהר יותר. גודל הגרגרים והמרקם יכולים להשפיע על יכולת האכילה, אבל החשוב הוא שהמזון יהיה מלא לשלב הגדילה ושהגור יקבל כמות מספקת. אם יש קושי לעיסה או כאב בפה, פנו לבדיקה.

טעויות נפוצות בתהליך הגמילה

הפסקת חלב בבת אחת, האכלה בכפייה, שימוש בחלב פרה לערבוב, הגשת שאריות שולחן במקום מזון מלא והנחה שגור שכבר מלקק עצמאי לגמרי הן טעויות נפוצות. גם העברת כל השגר לצלחת אחת מקשה לדעת מי אכל. עדיף להתקדם לאט, לתעד ולבקש הדרכה כשמשהו אינו עובד. הרעב אינו כלי לימוד מתאים לגור צעיר.

יש מי שממהרים לגמול כדי למסור את הגור לאימוץ. יכולת לאכול מצלחת אינה לבדה מדד למוכנות לפרידה מן האם ומהאחים. הגור ממשיך ללמוד מהם תקשורת ומשחק, וזקוק גם להערכה רפואית ולסביבה בטוחה. תכננו את המעבר לבית קבוע לפי מכלול הצרכים ולא לפי השאלה אם הוא הפסיק לבקש בקבוק.

תוכנית מעקב פשוטה לבית

רשמו לכל גור תאריך, משקל, סוג מזון, כמות משוערת שנאכלה, מספר האכלות חלב, שתייה והפרשות. לא צריך טבלה מסובכת; עקביות חשובה יותר משלמות. אם יש שינוי במזון, סמנו אותו כדי להבין מאוחר יותר אם הופיע קושי בעיכול. כאשר כמה בני בית מטפלים בגור, עדכון אחד משותף מונע ארוחות כפולות או דילוגים.

בדקו מדי יום האם הגור מתקרב לצלחת מרצונו, מלקק, בולע ונותר פעיל. נסיגה יכולה לקרות גם אחרי ימים טובים. אם הוא חלש, לא אוכל או יורד במשקל, פנו לווטרינר ולא תחכו ש'יתגבר על זה'. גמילה מוצלחת היא גור שאוכל מזון מתאים, שומר על משקל במגמת עליה ויכול להמשיך להתפתח בבטחה.

אם הגמילה מתרחשת בבית עם אם מניקה

דאגו שגם האם מקבלת מזון ומים בהתאם לצרכיה בתקופת ההנקה, והתייעצו לגבי התאמת התפריט שלה. אם היא מאפשרת לגורים לגשת למזונה, בדקו שהוא מתאים להם ושכל אחד מצליח לאכול. האם עשויה להתרחק מהם לפרקי זמן גדלים, אך אין לפרש כל התרחקות כהפסקת הנקה. התבוננו בגורים ולא רק בהתנהגותה: האם הם פעילים, האם הם ניגשים לצלחת, והאם משקלם מתקדם.

מומלץ לספק לאם מקום מנוחה שאליו הגורים אינם מגיעים בקלות, כדי שתוכל לבחור מתי להיניק ומתי לנוח. אל תכפו עליה להישאר עם הגורים כל היום. אם היא מראה סימני מחלה, כאב או קושי להניק, פנו לווטרינר ובקשו תוכנית זמנית לגורים. מעקב אחר התנהגות האם והגורים יחד מאפשר לזהות מעבר טבעי וגם בעיה רפואית שדורשת התערבות.

מה עושים כאשר הגור עובר לבית אחר באמצע התהליך

הכינו דף אחד עם מה שהוא אוכל בפועל, כמה פעמים ביום הוא מקבל בקבוק או יונק, אילו מזונות נוסו ומה היו תגובותיו. הוסיפו משקלים מתוארכים ופרטי קשר של הגורם המלווה. העבירו כמות קטנה מהמזון המוכר כדי שהבית החדש יוכל להתחיל בשגרה רציפה. מומלץ לתאם מי יוכל להמשיך בהאכלה בלילה אם היא עדיין נדרשת. מעבר בית הוא שינוי משמעותי בפני עצמו; אין צורך לשנות באותו יום גם מזון, מרקם ולוח זמנים ללא סיבה. אם הגור נעצר באכילה לאחר המעבר, פנו לייעוץ ולא תמתינו שהרעב יפתור את הבעיה.

שאלות ותשובות